כהן נ' הדקה התשעים בע"מ

פסק דין

התובעים הזמינו באמצעות הנתבעת, המשמשת כסוכנת נסיעות, חבילת נופש בוורנה. למחרת פנו לנתבעת וביקשו לשנות את ההזמנה או לבטלה, אך הדבר לא התאפשר להם. התובעים חויבו במלוא התשלום עבור חבילת הנופש, אך לא נסעו לנופש. בתביעה זו הם תובעים את נזקיהם הנטענים.

אין חולק, כי ביום 12.4.09, בשעה 14:50 לערך, הזמינו התובעים חבילת נופש בוורנה לתאריכים 15.4.09 עד 19.4.09. ההזמנה ותנאיה אושרו בחתימתו האלקטרונית של תובע 1 (להלן: "התובע") על טופס ההזמנה (נספח א' לכתב ההגנה).

למחרת, ביום 13.4.09, בסמוך לשעה 08:15, פנתה התובעת 2 (להלן: "התובעת") לנציגת הנתבעת, סווטלנה, וביקשה לשנות את חבילת הנופש לחבילה לבורגס, בתאריכים 13.4.09 עד 18.4.09. בסופו של דבר, השינוי לא התאפשר, הואיל ולא נותרו מקומות בטיסה לבורגס (שיצאה באותו יום). התובעים ביקשו לבטל את הזמנתם, אך הדבר לא התאפשר להם, והם חויבו במלוא עלותה.

באשר לתוכן השיחה בין התובעת לבין סווטלנה, טענו התובעים בכתב התביעה, כי:

"המוקדנית של הנתבעת אישרה את העסקה ואף ביקשה מהתובעת לשלוח פקס עם הבקשה שלה תוך כדי שהיא ממלאת לה (לתובעת) מה לכתוב, ושלחה אותו אליה" (סעיף 3ח לכתב התביעה).

ואולם בעדותה בבית המשפט מסרה התובעת:

"... היא אמרה לי שיש טיסה לבורגס בתאריכים שמתאימים לי. היא אמרה לי שאכתוב מה שהיא אומרת לי ואשלח בפקס" (עמ' 1 שו' 13-14).

רק בסיכומיה מסרה התובעת לראשונה, כי סווטלנה אמרה לה, כי יש שני מקומות אחרונים בטיסה, כפי שטענה הנתבעת לאורך כל הדרך:

"אם היא הייתה אומרת לי מראש שאין מקום בטיסה, היא אמרה לי שיש 2 מקומות ושאני אשלח את הפקס" (עמ' 3 שו' 7-8).

הנתבעת צרפה לכתב ההגנה מסמך שנכתב על ידי סווטלנה (נספח ו'), בו פרטה סווטלנה את השתלשלות העניינים. ואולם הנתבעת לא הזמינה את סווטלנה לעדות מטעמה, ועל כן לא היתה לבית המשפט הזדמנות להתרשם ממהימנות גרסתה, ולתובעים לא היתה הזדמנות לחוקרה בחקירה נגדית. לפיכך לא אבסס ממצאים עובדתיים על גרסתה, כפי שעולה מן המכתב שכתבה.

יחד עם זאת, לאחר שמיעת הצדדים ובחינת כל החומר שהוגש לבית המשפט, מצאתי כי דין התביעה להידחות, מן הטעמים שאפרט להלן.

בטופס "פרטי ההזמנה ותנאיה", שמהווה הסכם בין הצדדים (נספח א' לכתב ההגנה), מציינת הנתבעת מפורשות, כי הינה סוכנת נסיעות, המזמינה עבור הלקוח שירותים מספקים שונים, וכפופה, בין היתר, לתנאי הספק ולאישורו:

"ידוע למזמין כי הסכם זה הינו הסכם מותנה וייכנס לתוקף וייחיב את הצדדים, רק בהתקיים שני תנאים, רק אם יתקבל אישור אצל הדקה ה-90 מאת ספקי הנופש, ורק אם קבלת אישור חב' כרטיסי האשראי על ביצוע העסקה ע"ש המזמין. בחתימתו על הסכם זה מתחייב המזמין ו/או הנוסע בפועל, כי בכל מקרה בו יבקש לבצע שינוי בהזמנתו מכל סיבה שהיא, יהא המזמין ו/או הנוסע מחוייב לשלם לחברת הדקה ה-90 דמי ביטול/דמי שינוי. ידוע כי דמי הביטול ו/או השינוי משתנים מספק לספק ומיעד ליעד. לעיתים דמי הביטול/שינוי, הם בעלות של לילה או סכום עלות ההזמנה ולא תשמע כל טענה בהקשר זה (ההדגשות אינן במקור)".

ובהמשך:

"חברת הדקה ה-90 משמשת כמתווכת בין ספקי שירותים שונים לבין הנוסע, ועל כן, קשורה הדקה ה-90 בין השאר, גם לתנאים הכלליים של ספקי השירותים השונים וניתן לעיין בהם על פי דרישה במשרדי החברה (ההדגשה אינה במקור)".

וכן:

"חברת הדקה ה-90 הינה סוכנות נסיעות, המזמינה עבורכם שירותים המסופקים על ידי סיטונאי תיירות".

מכאן, כי על פי ההסכם בין הצדדים, היה ידוע לתובעים, כי כל שינוי מצריך אישור של ספק השירות וכפוף לתנאיו.

כאמור, בעדותה ובסיכומיה חזרה בה התובעת מן הטענה, כי נציגת הנתבעת "אישרה את העסקה", דהיינו את שינוי ההזמנה, כפי שטענו התובעים בכתב התביעה. התובעת ציינה, כי נאמר לה שיש שני מקומות אחרונים, וכי עליה לשלוח פקס. גם העובדה, שלפי עדות התובעת עצמה, עשתה כל שביכולתה על מנת לשלוח את הפקס במהירות, ואף שלחה את התובע לשגר את הפקס מסניף הדואר לאחר שלא הצליחה לשגרו לביתם, מלמדת על כך שהיה ברור לה, כי על הפקס להגיע לנתבעת בדחיפות, על מנת שניתן יהיה לבצע את השינוי. בנוסף, נוסח הפקס עצמו (ת/1) הינו נוסח של בקשה, ולא של אישור שינוי שבוצע. אומנם לטענת התובעת, הוכתב לה הפקס על ידי נציגת הנתבעת, אולם עצם ניסוחו של הפקס בלשון בקשה ("אבקש לשנות") מצביעה על כך שמדובר בבקשה ולא בשינוי שכבר בוצע.